Vayedaber

Sotah

Daf 23b

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. בְּקִיאִין הָיוּ בְהֵיסֵיטּוֹת וְלֹא הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַדָּפוֹת. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ. שָׁאֲלָן. טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. שָׁאֲלָן. טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה מַדָּף. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. לֹא הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. 23b שֶׁאֵין טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה מַדָּף.

Traduction

R. Aha au nom de R. Aba b. Cahana dit: le prophète leur reprocha de n’être très au courant qu’en fait d’impuretés relatives au mouvement (par l’action de remuer), non pour celles qui résultent de la superposition (179)Mischna, Zabim, 5, 2. (si les couvertures servent de séparation). Ainsi, en disant: ''Si un homme porte de la chair de sainteté'', Aggée demanda aux prêtres si quelqu’un impur du contact d’un mort rend impur par mouvement. ''Les prêtres répondirent et dirent: non''; ils répondirent en ceci avec justesse, puisqu’en effet un individu qui est impur par un mort ne propage pas l’impureté par mouvement. Puis, le prophète leur demanda: Est-ce que celui qui est impur d’un mort propage l’impureté par superposition? ''Les prêtres répondirent et dirent: oui, il sera impur.'' En cela, ils n’ont pas répondu exactement, car l’homme impur du contact d’un mort ne propage pas l’impureté de la dite façon.

Pnei Moshe non traduit

ר' אחא אמר בקיאין היו בהיסיטות. ר' אחא מפרש בשר קודש נמי לשון טומאה כמו היקדש אלא דכוונת חגי היתה בשתיהן על טומאת מת ובשאלה הראשונ' השיבו אותו כראוי ולא בשני' שלא היו בקיאין במדפות כדמפרש ואזיל:

הן ישא. מלשון משא והיסט:

שאלן. אם טמא מת מטמא בהיסט וזהו אם ישא איש בשר קודש בכנף בגדו כלו' שיסיט טמא מת בכנף בגדו ובשר קודש היינו אדם שנטמא במת והא דקאמר ונגע בכנפו אל הלחם וגו' לא דחשיב הכא מדרגות הטומאה אלא כולהו או או קאמר ורבוי שאלות הן לומר שאם יסיט בכנף את הטמא מת ואת האוכלין ומשקין היטמא:

השיבו אותו כראוי שאין טמא מת מטמא בהיסט. כדתנן בפ''ה דזבים דאבות הטומאות המטמאו' בהיסט הן הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע והמשכב ומושב. אבל לא טמא מת כ''א המת עצמו הוא דמטמא במשא ובהיסט:

שאלן. בשאלה שני' אם טמא מת עושה מדף. מדף הוא מלשון עלה נדף כלומר טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין כמו הזב והזבה כו' דמצינו בהם דעושין מדף לבגדים שעל גביו לטמא אוכלים ומשקין אבל לא אדם ולא כלי חרס כדתנן ריש פ''ה דזבים וזהו ששאלן אם יגע טמא נפש בכל אלה לו' אם יגע לבגדים שעל גביו אם הוא טמא מדף:

לא השיבו אותו כראוי שאין טמא מת. ואפי' המת עצמו אין עושה מדף אם אינו מאהיל עליו כגון בעלייה מפסקת שאם המת בבית סמוך לשמי הקורה וכלים ואוכלין ומשקין בעלייה ונכפפין הנסרים שבעלייה מכובד הכלים ומכבידים על המת דבזב בכה''ג מטמא ובמת טהור כדתנן בפ''ד דזבים חומר בזב מבמת שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מטמא:

רִבִּי תַנְחוּמָא רִבִּי פִינְחָס בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. עַל הַחֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ שָׁאֲלָן. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ. כְּנַף תְּחִילָּה. וּבְשַׂר קוֹדֶשׁ שֵׁינִי. לֶחֶם וְנָזִיד שְׁלִישִׁי. וְיַיִן וְשֶׁמֶן רְבִיעִי. וּמַאֲכָל חֲמִישִׁי. שָׁאֲלָן. וְכִי יֵשׁ חֲמִישִׁי בַקּוֹדֶשׁ. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין חֲמִישִׁי בַקּוֹדֶשׁ. וְלָמָּה הוּא מְקַלְלָן כְּאִינַּשׁ דְּבָעֵי עִילָּה עַל חַבְרֵיהּ. וּבֵיתָא מַה אִיכְפַּת לֵהּ. וַיֹּאמֶר וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. כַּיי דָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִידּ. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלָּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.

Traduction

R. Tanhouma ou R. Pinhas dit au nom de R. Levi: le prophète les interrogea sur la valeur qu’il faut attacher au cinquième degré d’impureté concernant les saintetés, en disant: ''si un homme porte de la chair de sainteté dans un coin de son vêtement''; or, ce ''coin de vêtement'' est forcément au premier degré de l’impureté; ''la chair de sainteté'' sera au second degré; ''le pain ou le mets cuits'' sera au troisième degré; ''le vin ou l’huile'' représentera le quatrième degré; enfin ''un objet à manger quelconque'' qui y toucherait serait au cinquième degré, et il leur demande si un tel degré est applicable aux saintetés? Sur quoi, ''les prêtres répondirent et dirent: non''; leur réponse était juste, puisqu’en effet on ne pousse pas jusqu’au cinquième degré, même pour les saintetés. Pourquoi alors le texte biblique fait-il adresser par Aggée aux prêtres des paroles de blâme? Il ressemblait à celui qui réprimande ses compagnons, ou les gens de sa maison pour les stimuler. -Pour quel motif donc dit-il (ibid.): Ce qu’ils offrent ici est souillé? (Pourquoi ce blâme?) -C’est conforme à ce qu’à dit ailleurs R. Simon b. Zabdaï: on aperçut de l’impureté survenue au Temple, en trouvant le crâne d’Arnon le Jébusite sous l’autel.– (180)Suit un long passage que l’on retrouve au (Hagiga 3, 2), traduit t. 6, pp. 294-95..

Pnei Moshe non traduit

ר' תנחומא. קאמר כו' דס''ל נמי בהא כר''י דלא אישתבשו כלל אלא דאינו מפרש הכתוב כמו דאינהו מפרשי יין ושמן ומאכל לחדא אלא דס''ל אל כל מאכל דוקא הוא. וזהו כשיטת התוס' אליביה דשמואל. וחמישי בקודש שאלן והשיבו אותו כראוי דאין חמישי בקודש ובשאלה השני' אם יגע טמא נפש בכל אלה כלומר בבשר קדש כו' דבשר קדש תחלה לחם ונזיד שני ויין ושמן שלישי ומאכל רביעי ואמרו יטמא וכראוי הוא דכבר גזרו על רביעי בקדש:

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מְנַיִין לָרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא פָסוּל. וְדִין הוּא. מַה אִם מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פָסוּל בִּתְרוּמָה הֲרֵי הוּא פָסוּל בַקּוֹדֶשׁ. שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא פָסוּל בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הֲרֵי לָמַדְנוּ לִשְׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב. וְלִרְבִיעִי מִקַּל וְחוֹמֶר. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹכֶל הַבָּא מַחְמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ. שֶׁהוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְאֵינוֹ פוֹסֵל בַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְייָא דְרִבִּי יוֹסֵי כְשִׁיטָּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמָה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. לֵית רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְהָדֵין קַל וָחוֹמֶר. קִרְיֵי דָרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע. זֶה שֵׁינִי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן. בְּכָל טָמֵא. זֶה שְׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בַּשֵׁינִי. לֹא יֵאָכֵל. סוֹף טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תני אמר ר' יוסי. ברייתא בבבלי בפירקין:

מנין לרביעי בקדש שהוא פסול. ולא אמרינן טהור הוא כבתרומה:

מחוסר כיפורים. בטומאת הצריכות קרבן כגון זב וזבה ויולדת ומצורע:

שאינו פוסל בתרומה. כדתנן בפ' י''ד דנגעים טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים ובבבלי פ' הערל דריש לה מקראי:

שלישי שהוא פסול בתרומה. כדיליף לקמן בק''ו מטבול יום:

אינו דין שיפסול בקדש. לעשות רביעי:

הרי למדנו לשלישי. לקדש מן הכתוב כדאמר התם דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני דהא בכל טמא כתיב ושני איקרי טמא דכתיב כל אשר בתוכו יטמא והאי בבשר שלמים כתיב דקדש נינהו:

ולרביעי מק''ו. כלומר מעתה דשלישי מפורש בקר' ילפינן לרביעי מק''ו ולא אמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה התרומה עושה שלישי ותו לא אף קדש שלישי ותו לא דא''כ מיפרך ליה הק''ו דהא משום שלישי לא איצטריך דלמדנו מן הכתוב וכי אתא ק''ו לרביעי הוא דאתא:

התיב ר' יוחנן. על ק''ו דר' יוסי:

האוכל הבא מחמת טבול יום. שנגע בטבול יום והוא של קדש או של תרומה יוכיח שפסול בתרומה מן התורה דבכלים נמי הערב שמש כתיב בהו במים יובא וטמא עד הערב וטהר ואינו אלא לנגיעה ואינו עושה רביעי בקדש דקי''ל. בטבול יום כשם שפוסל את התרומה כך פוסל את הקדש ואינו מטמאו לפסול מה שיחזור ויגע בו וזו היא תשובה לר' יוסי דלדידי' הכי נמי נדרוש להאי ק''ו שיפסול אוכל הבא מחמת טבול יום את הקדש ומה מחוסר כיפורים שמותר בתרומה פסול בקדש אוכל הנוגע בתרומה שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש:

רבי חייא בשם ר' יוחנן אתייא כו'. כלומר דר''ח אמר בשם ר' יוחנן עוד תשובה אחרת על ק''ו דר' יוסי דמצינו לר' יוסי דאמר טומאת משקין לטמא אוכלין דאורייתא כדתנן פ''ד דטהרות ומפרש טעמיה דאתייא דברי ר' יוסי בשיטת ר''ע רבו:

כמה דר''ע אמר. במתני' יטמא דאוכלין דרשינן יטמא לאחרים וכן ר' יוסי דריש יטמא דמשקין דכתיב וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא ודרשינן יטמא לאחרים והיינו לאוכלין וא''כ השתא נמי לידרוש ק''ו על רביעי בתרומה שיהא פסול ומה טבול יום שמותר בחולין פסול בתרומה שלישי שפסול בחולין דהא בשיטת ר''ע רבו אמר למילתיה דאפי' בחולין שלישי פסול דקרא סתמא כתיב אינו דין שיפסיל רביעי בתרומה:

ר' אבהו כו'. פליג אהא דאמר אליבא דר' יוסי דדריש רביעי מק''ו דלא צריך אלא מקרא קדריש:

והבשר וגו'. קרא דלעיל וכתיב התם באש ישרף:

סוף טמא לא יאכל. כלומר דדריש לה מייתורא דלא יאכל דהא כתיב באש ישרף אלא אפי' סוף טמא היינו הנוגע בזה השלישי והוא רביעי לא יאכל:

Sotah

Daf 24a

משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה וּמַדּוֹתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה. וּמִקְרָא אַחֵר הוּא אָמַר מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. אֵיפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים אַמָּה וְאֵיפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה. וְלָמָּה נֶאֱמַר אֶלֶף וְלָמָּה נֶאֱמַר אַלְפַּיִם. אֶלָּא אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים.

Traduction

En ce même jour, R. aqiba a aussi interprété le verset suivant (Nb 35, 5): Vous mesurerez hors de la ville, au côté tourné vers l’Orient, un espace long de deux mille coudées, etc.; et au verset précédent (4)A l’inverse du texte de la Mishna. V. Tossefta à ce traité, 5. il est dit: Depuis la muraille de la ville à l’extérieur, un circuit de mille coudées sera libre. Or, comment expliquer cette contradiction? On ne saurait admettre comme réel le chiffre de mille coudées, lorsqu’ensuite il est question de deux mille; et pourquoi deux mille, si d’autre part il est question de mille? En voici le sens: un espace de mille coudées doit rester libre comme refuge (pour l’homicide involontaire), et l’espace de deux mille coudées sert à indiquer quelle est la limite shabatique (des déplacements). R. Eléazar, fils de R. Yossé le Galiléen, dit: mille coudées servent de refuge libre, et dans les deux mille on cultive les champs et les vignes.

Pnei Moshe non traduit

מתנ' מגרשי. רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר להיות לה לאויר:

ואלפים אמה. לא הוזכרו לתתם ללויה ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:

שדות וכרמים. ואלפים סביב נתנו ללוים מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש והשאר שדות וכרמים ואין הלכה כר''ע:

עַד כְּדוֹן בְּאוֹכְלִין שֶׁנִּיטְמוּ בְּאַוֵּיר כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ. אוֹכְלִין עַצְמָן שֶׁנִּיטְמְאוּ בְשֶׁרֶץ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין מֵאַוֵּיר כְּלֵי חֶרֶשׂ שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ הֲרֵי הֵן מְטַמְּאִין כְּשֶׁרֶץ לְטַמֵּא אוֹכְלִין. [אֹכְלִין שֶׁהֵן מִטַּמְּאִין מֵאַוֵּיר כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ אֵינוֹ דִין שֶׁנִיטַמְּאִן כְּשֶׁרֶץ לְטַמֵּא אֹכְלִין.] עַד כְדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה. 24a כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא. וְזֶה רִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּכָל טָמֵא. לֹא יֵאָכֵל. לְרַבּוֹת אֶת הַשֵּׁינִי. הַשְּׁלִישִׁי מְנַיִין. וְדִין הוּא..וּמַה טְבוּל יוֹם שֶׁאֵינוֹ פָסוּל בְּחוּלִין הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. שֵׁינִי שֶׁהוּא פוֹסֵל בְּחוּלִין אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּתְּרוּמָה. רְבִיעִי בַקּוֹדֵשׁ מְנַיִין. וְדִין הוּא. וּמַה אִם מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּקּוֹדֶשׁ. שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הָא לָמַדְנוּ לָרִאשׁוֹן וְלַשֵּׁינִי מִן הַכָּתוּב. וְלַשְּׁלִישִׁי מִן הַדִּין וְלָרְבִיעִי מִקַּל וְחוֹמֶר. דָּנין לוֹ דִין מִן הַדִּין. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְשׁוּעְבָּד לַהֲלָכָה. שֶׁיְּהֵא הַשְּׁלִישִׁי פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְהָרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

עד כדון. עד כאן לא שמענו מדרשת ר''ע לטמא אחרים אלא באוכלין שניטמו באויר כלי חרס כו' כדכתיב וכל כלי חרש אשר יפיל מהם אל תוכו וגו':

מה אם הכלים שאינן מטמאין מאויר כלי חרס. כדתניא בת''כ פ' שמיני יכול אף הכלים מטמאין מאויר כלי חרס ת''ל אוכל דכתיב התם מכל האוכל אשר יאכל אוכלין מטמאין מאויר כלי חרס ואין כלים מטמאין מאויר כלי חרס:

הרי הן מטמאין כשרץ לטמא אוכלין. כלומר לטמא אחרים כשרן שהוא מטמא אחרים:

עד כדון כר''ע. זו דברי ר''ע דדריש לשלישי מן התורה:

כר' ישמעאל. אבל לר''י שמענו דלית ליה שלישי מן התורה אלא מק''ו הוא דדריש ליה לתרומה וכן לקדש כדתני' בברייתא דלקמי':

זה ראשון שנגע בכל טמא. דלא דריש ליה בכל טמא לרבות כר' יוסי אלא אאשר יגע קאי:

דנין לו דין מן הדין. כלומר אחר שלמדנו שלישי בתרומה בק''ו מטבול יום דנין לו עוד מן זה הדין ק''ו לרביעי שיהא פסול בקדש:

שיהא הכל משועבד להל'. בין שלישי בין רביעי למדין אנו מהלכה כלומר מדין ק''ו דלא דריש ליה מקרא מטעמן דאמרן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source